אחת הדרכים המהירות לצאת מבלוק יצירתי היא להביא חומר מהעולם החיצוני פנימה. במדריך הזה נראה איך לסמפל מאינסטגרם/]ייסבוק/טיקטוק/יוטיוב - אל תוך התוכנה בצורה מסודרת: איך לאסוף קליפים שמדליקים אתכם יצירתית, איך להקליט אותם ישירות לתוך Live בלי לאבד איכות, איך למצוא את ה-BPM ולכייל את הלופ לגריד, ואיך להפוך את אותו רגע מקרי לנקודת מוצא של מאסטר לופ שלם. הגישה הזו לא עוסקת בהעתקה אלא בלכידת רעיון ושימוש בו כבסיס.
בונים בנק רעיונות מהפיד
הצעד הראשון קורה הרבה לפני שפותחים את ה-DAW. בכל פעם שאתם גוללים באינסטגרם או ב-TikTok ונתקלים בסאונד שעושה לכם משהו, שמרו את הקליפ לתיקייה ייעודית. לא חייבים לדעת בדיוק מה הולך שם מבחינה תיאורטית, מספיק שמשהו בטקסטורה, בגרוב או בצבע תפס את האוזן. בנק כזה הופך עם הזמן למאגר השראה זמין שאתם יכולים לחזור אליו בדיוק ברגעים שבהם אין לכם רעיון להתחיל ממנו.
שמרו קליפים מסושיאל מדיה שמדליקים אתכם סאונדית לתיקייה אחת קבועה, כדי שיהיה לכם בנק מסודר ולא קבצים מפוזרים.
אל תסננו לפי 'האם אני אשתמש בזה'. ברגע השמירה מספיק שהסאונד עורר תחושה, ההחלטה על שימוש נדחית לשלב מאוחר יותר.
התייחסו לתיקייה הזו כמקור התחלה ולא כמאגר סמפלים מוכן לזריקה ישירה לטראק.
מקליטים את הסאונד ישירות לDAW עם Loopback
הדרך הנקייה ביותר להכניס את הקליפ ל-DAW היא ללכוד את האאוטפוט של המחשב עצמו, בלי לעבור דרך מיקרופון או להוריד את הקליפ ובלי לאבד איכות. לרוב כרטיסי הסאונד המודרניים יש פיצ'ר Loopback שמנתב את מה שיוצא מהמחשב חזרה פנימה ככניסת הקלטה. שימו לב שהתמיכה תלויה בכרטיס הספציפי שלכם, אז ודאו שהוא תומך בכך לפני שאתם מתחילים. מומלץ להיעזר ביוטיוב כדי לשאול האם ואיך הכרטיס שלכם תומך בזה.
הפעילו את ה-Loopback של כרטיס הסאונד כדי שהאאוטפוט של המחשב יוזן ישירות לתוכנה.
צרו ערוץ אודיו חדש, כוונו את ה-input שלו לכניסת ה-Loopback והכינו אותו להקלטה.
נגנו את הקליפ בבראוזר או ביוטיוב והקליטו אותו ישר לערוץ האודיו החדש.
היתרון בשיטה הזו הוא שאתם מקבלים את הסאונד בדיוק כמו שהוא נשמע במקור, אומנם אחריי תהליך קימפרוס של הפלטפורמה, אבל עדיין באיכות גבוהה יותר אם הייתם מורידים את הקובץ דרך אתר צד שלישי, או מקליטים מהמפלאפון או מיקרופון…בנוסף, זה מהיר ונוח ולא עוצר את העבודה.
מוצאים את ה-BPM ומכיילים עם Warp
אחרי שההקלטה בערוץ, צריך להכניס אותה לגריד של הפרויקט כדי שתוכלו לעבוד איתה כלופ אמיתי. השיטה הפשוטה והאמינה ביותר היא למצוא את ה-BPM ידנית ואז לתת ל-Warp לעשות את הכוונון הסופי.
כבו את ה-Warp על קליפ האודיו כדי לשמוע אותו בטמפו המקורי שלו בלי מתיחה.
העלו את ה-BPM של הפרויקט ידנית, שלב אחר שלב, עד שהלופ מתחיל ליפול בדיוק על הגריד והתחלות הביטים מתיישבות עם הביטים של Live.
כשהגעתם קרוב, הדליקו את Warp וכיילו את נקודות ה-Warp Markers לדיוק מלא, כך שהלופ נשאר נעול גם אם תשנו את הטמפו בהמשך.
ברגע שהלופ מסונכרן לגריד הוא מפסיק להיות קובץ מקרי והופך לחומר עבודה שאפשר לחתוך, להעביר מחדש לסמפלר ולעצב בחופשיות.
מהקליפ המקרי למאסטר לופ
כאן נכנס ההבדל המהותי בין סימפול לבין העתקה. הסאונד שלכדתם הוא נקודת המוצא, הבסיס של הרעיון, ולא המוצר הסופי. הוא נותן לכם פולס, אווירה או טקסטורה להתחיל ממנה, ומסביבה אתם בונים את המאסטר לופ עם האלמנטים המקוריים שלכם: קיק, בס, גרוב ומלודיה. במקרים רבים הסאונד המקורי בכלל ייעלם או יישאר רק כשכבה דקה מתחת לטראק, אחרי שהוא כבר מילא את תפקידו בלהצית את הרעיון. ככה אתם משתמשים בעולם החיצוני כדי לפרוץ קיבעון יצירתי, אבל התוצאה הסופית נשארת שלכם לגמרי.