עיצוב בס למוזיקה אלקטרונית הוא לא בחירת פריסט אלא בנייה מודעת של מקור, פאזה, שכבות ותנועה. במדריך הזה נעבור על ארבעת עמודי התווך של בס מודרני: בניית Reese Bass משלושה אוסילטורים ב-Detune, הפרדה לשכבת סאב יציבה ושכבת גרוב עליונה, מעטפת פילטר שמדמה את הנקישה של נגן גיטרה בס, ושימוש ב-LFO לתנועה מחזורית. נעבוד בעיקר ב-Serum ו-Operator עם EQ Eight, ונתמקד בסדר הפעולות והסיבות מאחורי כל החלטה.
Reese Bass: שלושה אוסילטורים ב-Detune
ה-Reese הקלאסי נולד מהתנגשויות פאזה בין אוסילטורים שאינם בדיוק באותו פיץ'. ההתנגשויות האלה הן שיוצרות את ה'פאמפינג' התנועתי והמתכתי שמזהים מיד. המפתח הוא לא להגזים ב-Detune אחיד אלא לפזר את האוסילטורים בערכים לא סימטריים.
טוענים את אותו גל קול לשלושה אוסילטורים.
אוסילטור ראשון נשאר בדיוק בפיץ' הנכון, ללא הזזה.
אוסילטור שני מקבל Detune עדין של בערך 5+ סנטים. (תשחקו עם זה)
אוסילטור שלישי מקבל ערך גבוה יותר ולא סימטרי, למשל 23+ סנטים, כדי לעבות את ההתנגשות.
החיסרון של ה-Reese הוא שהוא מייצר בעיות פאזה דווקא בתדרים הנמוכים, בדיוק היכן שצריך יציבות. לכן הוא כמעט תמיד יודבק על שכבת סאב נפרדת, ומהבס (השכבות של הReese) עצמו חותכים את הנמוכים בעזרת High Pass Filter או מחיקת הרמוניות נמוכות מתוך האוסילטור. כך ה-Reese תורם רוחב וצבע מבלי להילחם על אותו מרחב של הסאב.
שתי שכבות: סאב יציב מול שכבת גרוב
כמעט כל בס אלקטרוני מקצועי בנוי משתי שכבות שכל אחת אחראית על תפקיד אחר. הפרדה כזו מבטיחה שהנמוכים נשארים נקיים ויציבים בזמן שהאופי והתנועה נבנים מעליהם, בלי שהשתיים יתנגשו.
שכבה 1, סאב יציב: אוסילטור סינוס פשוט ב-Operator או סינוס ב-Serum, בטווח 35-70 Hz. בלי מעטפת פילטר מורכבת ובלי LFO. תפקידו רק להחזיק את הנמוכים בקו ישר וחזק.
שכבה 2, בס עליון עם גרוב: פילטר פתוח יותר, Decay קצר, גלייד ותנועה. השכבה הזו אחראית על הריתם, האופי וכל מה שהאוזן תופסת כ'נגינה'.
הכלל הקריטי כאן הוא להוריד את הנמוכים מהשכבה העליונה, בעזרת High Pass ב-EQ Eight או מחיקת ההרמוניה הראשונה מהאוסילטור, כדי שלא יתנגשו עם הסאב. אם ה-EQ נעשה נכון ולשכבה העליונה אין תדרים שמתחרים בקיק, אפשר לעשות Sidechain קל של השכבה הגבוהה לקיק, אבל הצורך בו נעשה פחות קריטי. את הסאב משאירים על תו אחד קבוע, לא עולים איתו אוקטבה, כדי לשמור על כוח ופאזה בריאים. רק השכבה העליונה זזה.
גלייד וחיבור Note Pitch ל-Cutoff ב-Serum
גלייד (Portamento) הוא מה שנותן לבס את ההחלקה המוזיקלית בין תווים. כדי להפעיל אותו הופכים את הסינט למונופוני ומסמנים Legato. כך, כשיש חפיפה בין שני תווים, נוצר מעבר חלק בפיץ' במקום קפיצה חדה. את מהירות ההחלקה שולטים בפרמטר Portamento Time.
טכניקה משלימה היא לחבר את גובה התו (Note Pitch) ל-Cutoff של הפילטר. החיבור הזה גורם לתווים גבוהים יותר לפתוח את הפילטר ולצאת יותר קדימה במיקס, בעוד שתווים נמוכים נשארים כהים ואחורה. התוצאה היא בס שמרגיש דינמי ומגיב למלודיה במקום להישמע אחיד לאורך כל הטווח.
מעטפת פילטר: לדמות נגן גיטרה בס ב-Serum
בס אקוסטי אמיתי, גיטרה בס או קונטרבס, מאופיין בהתפרצות של תדרים גבוהים ברגע שהאצבע פוגעת במיתר, ואז נמוכים יותר ב-Sustain. כדי לדמות את ה'נקישה' הזו בסינט, מצמידים מעטפת לפילטר ולא לווליום.
מנתבים את Envelope 2 ל-Cutoff של הפילטר, לא ל-Volume.
מגדירים Decay קצר ו-Sustain נמוך, כך שהפילטר נפתח רגעית בתחילת הצליל ונסגר מהר.
משאירים את Envelope 1 (הווליום הראשי) על מקסימום ולא נוגעים בה, כדי שיהיה כמה שיותר חומר לעבוד איתו.
אם רוצים נקישה חדה במיוחד, מוסיפים Envelope 3 לאותו פרמטר עבור קליק קצר מאוד בתחילת הצליל, בנוסף לתנועה הכללית של Envelope 2.
כדאי לסמן Bipolar כדי שהמעטפת תוכל לפעול לשני הכיוונים. השילוב של מעטפת פילטר ל'נקישה' עם השכבות וה-Detune הוא מה שמפריד בין בס שנשמע סינתטי ושטוח לבין בס עם אופי אורגני ונוכחות.
כשמחברים את הכל יחד- סאב יציב כבסיס, Reese או שכבת גרוב מעליו עם נמוכים חתוכים, מעטפת פילטר לנקישה, וגלייד למוזיקליות, מקבלים בס שיושב חזק במיקס, נשמע מקצועי וסוחב את הטראק. עיצוב בס טוב הוא תמיד בנייה של שכבות ותפקידים, לא חיפוש אחר הפריסט המושלם.